נותנים לנתונים לדבר

ynet בשיתוף חברת Kayma לומדים בזמן אמת את התחושות וההתנהגות של למעלה מחצי מיליון ישראלים, באמצעות סקרים יומיומיים באתר ynet. הנתונים המוצגים כאן מספרים את הסיפור של האנשים שחיים פה.

ישראל מתחסנת

מצאנו כי תמריץ משמעותי להתחסנות הוא הסביבה החברתית הקרובה: החברים הקרובים משפיעים על הנכונות להתחסן בצורה משמעותית יותר ממובילי דעה ודמויות מפתח כגון רופאים, מנהלים בכירים בתעשייה, חברי כנסת, ראשי הרשויות וראש הממשלה. לכן להסברה חברתית יש חשיבות רבה במאמצים ליציאה ממשבר הקורונה, וכולנו צריכים להירתם כדי לייצר שינוי. בנוסף למוטיבציה החברתית, ראינו כי ההטבות המשמעותיות ביותר בעידוד להתחסנות הן פטור מבידוד בחזרה מחו״ל, אישור כניסה למופעי תרבות ואישור כניסה למסעדות.

היענות הציבור להנחיות

לנוכחות המשטרתית והחשש מקנסות השפעה על הציבור: החשש מהם הוא גבוה. לדעת הישראלים - רק אכיפה נוקשה יכולה להביא לשינוי, אך באותה נשימה מאמינים כי שיחה עם שוטר ואזהרה יכולות להיות אפקטיביות כמו קנס. שני שלישים מהמשיבים מדווחים כי סביבתם הקרובה מקפידה על ההנחיות.

תזונה, בריאות ואיכות חיים

במהלך הסגר השני: יותר פחמימות, יותר מתוקים ויותר נשנושים במקום ארוחות מסודרות. משיבים ממעמד סוציואקונומי נמוך הרבו בעיקר באכילת חטיפים והגברת הנישנושים על פני ארוחות מסודרות. לעומתם, משיבים ממעמד סוציואקונומי גבוה הרבו בעיקר באכילת פחמימות ובהזמנת מזון מהיר במשלוחים.

תעסוקה, כלכלה וצרכנות

מרבית העלייה בהוצאות נגרמה עקב צריכה מוגברת של מזון, מים וחשמל. באופן כללי נצפית מגמה הפוכה בהוצאות בתחומים שאינם קשורים לתשתיות, בקרב מי שדיווח כי הוצאות משק הבית שלו עלו לעומת מי שדיווח שההוצאות ירדו. הירידה הגדולה ביותר בהוצאות היתה בתחום ביגוד והנעלה.

מערכת החינוך

שמחה ובדידות הם שני הרגשות הדומיננטיים בקרב הילדים מנקודת המבט של הוריהם. שקלול כלל ההורים מצביע על החמרה של כ-25% במצבם הרגשי של ילדיהם, לעומת מצבם לפני תקופת הקורונה. בנוסף, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין תשובות הורים שילדיהם נמצאים בכיתות שונות במערכת החינוך
המדד ההתנהגותי
איך נראים החיים בישראל דרך עיני הישראלים?